בכרמל שני כפרים אשר שרדו מתקופת העבר והם הכפר עספיא והכפר דלית אל-כרמל .
תחילת הקשרים בין הדרוזים והיהודים בארץ ישראל החלה בשנות ה- 20 של המאה הנוכחית. בתקופת המנדט הבריטי בארץ. כשהתחילו קשרים בין שכנים דרוזים ויהודים באדמות החקלאיות בכפר עספיא ויישובי העמק ומשק יגור.
בשנות ה- 30 התרחבו הקשרים למנהיגים דרוזים נוספים בכרמל ובגליל . הקשרים החלו מרמה של שכנות ואחווה לרמה של שותפות בתחומי חיים שונים . במשך שנות ה- 50 התנדבו צעירים דרוזים לשרות צה"ל עד 1956 , ובשנה זו מנהיגי העדה ביקשו להחיל את חוק גיוס חובה לצה"ל על כל הצעירים הדרוזים , פטורים משירות זה הבנות והצעירים הדתיים.
הדרוזים בכרמל יצרו דגם חיובי וטוב לדו-קיום בין יהודים ולא יהודים בארץ ישראל. והשאיפה של הדרוזים בישראל היתה מאז ומתמיד לשמור על הזהות הדרוזית הייחודית והמייחדת מבחינת דת אמונה, מסורת ומנהגים . ואחת הפעולות שהדרוזים נקטו בה לחיזוק ופיתוח הזהות הדרוזית היתה הנהגת מקצוע לימוד ייחודי הנקרא המורשת הדרוזית שהתחילו ללמודה מסוף שנות ה- 70.
