הדת הדרוזית

תולדות הדרוזים – רקע היסטורי

הדת הדרוזית : דת הייחוד ( אל-תוחיד) – הופיעה בימי הביניים בין השנים 1043 – 1017 במדינה הפאטמית במצרים . חלק מהח'ליפים הפאטימים באותה תקופה הם בעלי מעמד מיוחד בדת הדרוזית, ובעיקר אלחאכם באמר-אללה ( השולט ברצון האל) ששלט בשנים 996-1021 ופעל להפצתה והגנתה .

המדינה הפאטימית היתה שיעית – אסמאעילית, ומרכזה בקאהיר, להבדיל מהמדינה העבאסית הסונית שמרכזה היה בבגדאד .שני המרכזים היו ממוקדי התרבות החשובים ביותר בעולם באותה התקופה .

קהיר של המאה ה-11 היתה עשירה מאוד בחיי תרבות ומדע, ספרות ולימודים . התחולל בה מפגש של תרבויות ופילוסופיות שונות ומגוונות – תרבות יוון, מצרים העתיקה, הלניזם וניאו-פלטוניזם, נצרות, יהדות, אסלאם, האסכולה האסמאעילית – שיעית וזרמים נוספים שונים הממזרח התיכון והרחוק.

על רקע תרבותי עשיר זה, בחצר הח'ליף בקאהיר , צמחה הדת הדרוזית . עם זאת הדת הדרוזית פיתחה לעצמה עקרונות, אמונות, מנהגים ומצוות וכן זהות ייחודיים ללא שייכות לדת אחרת או זרם כלשהוא.

המצטרפים לדת החדשה נקראו דרוזים על שם מחמד אבן אסמאעיל אל-דרזי, אחד מחמשת הנביאים הראשונים אשר הפיצו את הדת במצרים ובמזרח התיכון. על אף שהדת הדרוזית צמחה במצרים לא נותרו בה דרוזים, כתוצאה מסכסוכים ורדיפות נגדם. על פי המסורת בראשית דרכה הצטרפו לדת כ- 700 אלף מאמינים אך חלקם נהרג ברדיפות שנמשכו כ-7 שנים. מי ששרד נמלט להרים במזרח אגן הים התיכון.

ומאחר והדת הדרוזית לא הוכרה כדת עצמאית במזרח התיכון, והרדיפות נגדה נמשכו, נוצרו שני מאפיינים מרכזיים המלווים את הדת הדרוזית מאז :

​סודיות הדת והסתרתה מזרים.
התיישבות בהרים.
בנוסף לגרסה ההיסטורית לגבי תולדות הדרוזים קיימת גם גרסה דתית שהדרוזים קיימים למעשה מימי קדם כחלק מקבוצת "אל-מוחידין" כלומר המייחדים , המאמינים באל אחד, שהתגלגלו בתרבויות ובעמים שונים. ולפי תפיסה זו הנביאים פעלו בסתר בקרב תרבויות ועמים שונים להטמעת האמונה באל אחד. ובמאה ה- 11 נפתחה קבוצת אל-מוחידין למשך זמן קצר לקבלת מאמינים חדשים והחל משנת 1043 שבו ונסגרו שערי הדת ששמה האמיתי הוא " אל-תוחיד" (דת הייחוד) ושם מאמיניה "אל-מוחידון" .

תפיסה זו נשענת על האמונה בגלגול נשמות שהיא אחד מעיקרי תפיסת העולם הדרוזית . הדרוזים מאמינים כי "אל-מוחידון" , הנביאים התגלגלו מדור לדור על מנת למלא את שליחותם, וכי הנביאים במאה ה-11 הם גלגול של דמויות מהדורות הקודמים. לכן מכנים עצמם הדרוזים גם בשם : בני-מערוף כלומר בני החסד , שזכו להתגלות האמונה האמיתית , האמונה בדת אחת שהיא יסוד הדת הדרוזית.

תולדות הדת הדרוזית

הדרוזים הם עם המתייחד בדתו . שמם האמיתי "אל-מוחידון" ושם דתם "אל-תוחיד" . הם נקראים דרוזים בטעות על שמו של אחד ממפיצי הדת בראשית דרכה – מחמד אבן אסמאעיל אל-דרזי שהיה ממוצא פרסי. הדת הדרוזי בגלגולה הנוכחי הופיעה בשנים 1043-1017 בקהיר שבמצרים וקדמה להופעתה תקופת הכנה והכשרת הקרקע בשנים 996-1017 בתקופתו של הח'ליף הפאטימי אלחאכם באמר אללה (996-1021) . עם זאת אנשי הדת הדרוזים מדגישים שהמוחידון והאל-תוחיד התקיימו מאז בריאת העולם והשלב האחרון בהתפתחות אמונה זו היה בתקופה הנדונה . הוכחה לגרסה הדתית מצויה באמונתם של הדרוזים בנביאים שחיו בתקופות הקודמות יותר כמו יתרו כהן מדין הנקרא בערבית נבי שועייב . נבי שועייב מוזכר כאחד הנביאים שהופיעו בקוראן . מייסדי הדת , נביאיה, שליחיה ומפיציה יצאו מקהיר בימי הביניים והגיעו למקומות שונים בעולם העתיק . ובמאה ה-11 נרדפה הדת הדרוזית באכזריות , בעיקר במצרים , בסוריה ובארץ ישראל ובתחילתה היו שעריה פתוחים ואלו נסגרו ב- 1043 וכך ישארו עד אחרית הימים.

הדת הדרוזית הינה דת סודית והסיבות לכך הם:

1. ​הסבר היסטורי-דתי.
2. הסבר דתי-תאולוגי.
3. הסבר רוחני-מסטי.
   ​

ההסבר ההיסטורי-הפוליטי

עם הופעת הדת הדרוזית על במת ההיסטוריה כדת עצמאית ומוצהרת החלו גורמים פנאטיים ונעדרי סובלנות לרדוף את המאמינים , להתנכל להם ולרוצחם בניסיון להשמידם כליל , בסיוע ועידוד מושלים ושליטים שבאו אחרי אלחאכם באמר אללה . גורמים אלו ראו בדת הדרוזית תופעה הרת אסון ומסוכנת לאסלאם האורתודוכסי שאינו מכיר גם כיום בדתות ובנביאים שבאו אחרי מוחמד והאסלאם . שכן לגבי המוסלמי האורתודוכסי האסלאם היא הדת המושלמת שאין לשנותה עוד, ומוחמד הוא "חותם הנביאים" . הגורמים העוינים את הדרוזים ראו בהם גם גורם צבאי ופוליטי חדש באזור העלול לסכן את מעמדם. מסיבות אלו חייבו את מייסדי הדת ואת מנהיגיה לרדת למחתרת ולהסתיר את דתם ואת אמונתם. לפעול בסתר ולסגל לעצמם את עקרון "התקייה" הסוואה . כלומר להראות בפרהסיה כמוסלמים בעוד הם מקיימים את אמונתם ותפילותיהם בסתר. זהו אחד הגורמים לכך שהדרוזים שמרו את דתם והקימו את ישוביהם הרחק מהערים ומרכזי האוכלוסיה הגדולים . ישוביהם בהרים שימשו להם כמקלטים שבהם יוכלו לנהל את חייהם בשקט ובחירות יחסית .

ההסבר הדתי התאולוגי

אנשי הדת הדרוזית { הנקראים אל-עוקאל) טוענים שבכתובים הדרוזים קיימת מצווה לשמור בסוד את הדת עד יום הדין באחרית הימים ואין לקבל מאמינים חדשים או להפיצה . רק המשיח הדרוזי רשאי לפתוח את שערי הדת מחדש ולבטל את סודותיה . לא מן הנמנע שההסבר הדתי תאולוגי מבוסס גם הוא על הנימוקים והגורמים ההיסטורים פוליטים דלעיל. הפסוקים המצווים על שמירת הסודיות נכתבו לאחר הרדיפות והמאורעות המזעזעים שהתחוללו כנגד הדרוזים הראשונים .

ההסבר הרוחני מסטי

לפי כמה מן ההוגים הדרוזים לרבות כמאל ג'ונבלאט אין לגלות את האמת או את כל האמיתות שמכילה הדת הדרוזית בבת אחת , אלא יש לעשות זאת באופן הדרגתי , אסור לחשוף את חוכמת הדת אלא רק בפני יחידי סגולה המוכנים לכך מבחינה נפשית שכלית ורוחנית. לגרסתם, כשם שאין נותנים לילד יהלום יהלום יקר משום שאינו מכיר בערכו ומשיחותו, כך גם אין להעניק את סודות הדת והידע המסטי הרוחני אלא לאלו שהגיעו לשלב בגרות רוחנית. רק הם יכולים להבין את הנטל והעוצמה של האור האמיתי והנצחי ולשאת באחריות הכרוכה בו. רק הם יכולים להעביר כולו או חלקו לאחרים המוכחים שהם זכאים לחסד זה והמסוגלים להמשיך בכך הלאה במשך הדורות. עקרון זה הביא את ג'ונבלט לטעון שהדת הדרוזית סודית ואינה מסיונירית ולפי כך יש לשמור סודיותה עד בוא הזמן המתאים.

הת​נאים לכניסה לדת

הת​נאים לכניסה לדת כפי שגובשו בראשית המאה ה-11 היו :

• על ה​אדם להיות בוגר מעל גיל 15 שנה .
• על האדם להיות בעל שכל וגוף בריאים ותקינים , אסור שיהיה מכוא לסם ואלכוהול .
• על האדם להיות חופשי ומשוחרר מעבדות, כדי שיבחר בדת בעצמו מתוך חופש מוחלט וללא לחצים.
• למטרה זו פרסם החליף אל-חאכם באמר אללה צו ומנשר שביטל את העבדות באימפריה הפטמית ובאזורים שתחת חסותו . הח'ליף ונביאי הדרוזים בני זמנו, פיטרו את הדרוזים מקיום מצוות האיסלאם . באותה עת בוטלה תופעת הפוליגמיה (ריבוי נשים) ולנשים נתנה הזכות לבחור את בן זוגן, להתגרש ממנו, לרשת את ההורים, להתפלל, ואף להגיע לתפקיד של כוהנת דת, ולעסוק בהעתקת ספרי הקודש. באותה עת בוטלו חמשת "עמודי האיסלאם" – מצוות היסוד שלו על –ידי מנהיגי הדרוזים, ואין הם מקיימים אותם עד היום .