כלכלה חינוך וחברה

החברה ה​​דרוזית

הדרוזים חיו במשך מאות השנים בכפרים הרריים קטנים שחלקם התפתח והפך לעיירות. החברה הדרוזית מורכבת מחמולות גדולות וקטנות בכל כפר וכפר. חמולה הינה מסגרת חברתית הכוללת כמה עשרות או מאות בתי אב והיא נפוצה גם בקרב החברה הערבית. החמולות והמשפחות מתקיימות באותו יישוב במשך דורות רבים ונדידתם לעיר או ליישוב אחר היא נדירה.

בחברה הדרוזית המסורתית שיעור הילודה בין 6-8 ילדים במשפחה. מצב זה המשיך עד שנות השבעים ברוב הכפרים הדרוזים. מאז נכרת ירידה בשיעור הילודה. כיום ממוצע הילדים במשפחה 3-5 ילדים. תמורות אלו התחוללו ב-25 השנים האחרונות בגלל סיבות הנעוצות במודירניזציה .

בחברה המסורתית הסולידריות החמולתית והמשפחתית היתה חזקה במיוחד, כשהחברה היתה חקלאית ופטריארכלית וכולם עסקו בעבודת אדמה – ההכנסה התנקזה לידי ראש החמולה והמשפחה. אך כתוצאה מתמורות שעברו על הכפרים הדרוזים נחלשה מאוד הסולידריות החברתית והמשפחתית והתחיל להתחזק האינדיבידואליזים. התחילה עבודה במקצועות חופשיים בישוב ומחוצה לו. היות והכלכלה הפכה קפיטליסטית, השתנו פני החברה הדרוזית המסורתית בתחומים רבים ודפוסי מחשבה והתנהגות מודרניים החלו מחלחלים אל תוך העדה הדרוזית ולהחליף את המנהגים המסורתיים. והחלו נראים חילוקי דעות בין דתיים ללא דתיים אך בעיקר בנושאי חברה ותרבות , כך למשל התנגדות הדתיים בנושא לימוד בנות בשנות ה-50 וה-60 שאז אחוז מסיימות ה10 שנות לימוד לא עבר את ה- 10% וכיום כ- 90% מהבנות מסיימות את התיכון ומספר הסטודנטיות הדרוזיות עולה על זה של הגברים הלומדים במוסדות אקדמיה.

יציאת נשים לעבודה : כל עוד החברה היתה חקלאית , גברים ונשים עבדו בא\חקלאות, וכאשר החלו יוצאים לעבוד מחוץ לישוב, נוצר מעבר למקצועות מודרניים ותעסוקה עירונית, הכוחות המסורתיים והדתיים ניסו לחסום את התופעה של נשים עובדות מחוץ לבית אף שמקום העבודה נמצא בתוך הכפר הדרוזי. אך תהליך המודרניזציה המשיך בדרכו וכיום יותר ויותר נשים מחפשות עבודה בתחומים שונים. רוב הצעירות כבר אינן עקרות בית בלבד . כתוצאה מהמציאות החדשה התפתחו משפחתונים וגנים וענף המטפלות, סייעות וגננות .

תחומי הבנייה והמגורים עברו גם הם תהליך שינוי דרסטי . כיום נשארו בתים בודדים בכל כפר עם תכנון מסורתי של הבית- כלומר בית בו חיה משפחה מורחבת, הורים, בנים ומשפחותיהם, כולם בקומפלקס אחד. משפחות רבות עברו לגור בבתים מודרניים אשר בנו בשכונות חדשות בהן בנו בתים מודרניים בסגנון מערבי עם תשתית שירותים עירוניים כך שפני הכפר השתנו בצורה דרסטית גם מבחינה ארכיטקטונית.

יש לציין שבנושאים ובתחומים חומריים השינוי היה גדול. לעומת זאת השינוי איטי מאוד בנושאים של רוח ומנטליות, דפוסי מחשבה ומנהגים. על אף תהליכי המודרניזציה שחלו ועדין פועלים על החברה הדרוזית.

החינוך בכפ​רי הדרוזים

במהלך שנות דור התחוללה מהפכה רצינית בענפי החינוך השונים. כ- 90% מהדרוזים היו אנאלפאביתיים בשנות ה- 50 . כיום פחות מ- 8% הינם אנאלפאביתיים. חדרי לימוד בודדים היו קיימים בכפרים בתקופת המנדט הבריטי, עם מורים דרוזים בודדים. ומאז שנות החמישים ועד היום הוקמו ונבנו עשרות בתי ספר מודרניים ומתקדמים, ושיעור המורים והמורות הדרוזים בעליה מתמדת ומגוון המקצועות ותוכניות הלימוד משקפות חלק מההבדלים בין החינוך המודרני למסורתי.

בעשר השנים האחרונות התפתחה מערכת הגנים, מועדוני תרבות וספורט, מתנ"סים ותנועות נוער אחרות. יש לציין שהמספר הגדול של בתי הספר הדרוזיים הינם ממלכתיים וחלק קטן הם פרטיים או דתיים.

תוכנית הלימוד בבתי ספר דרוזיים היא ישראלית וכוללת שלוש השפות : הערבית , העברית והאנגלית והמגמות השונות , אך לא מלמדים את הדת הדרוזית בבתי ספר דרוזים בשל סודיות הדת.

מנהגים ח​ברתיים

ההכרות בין צעירים וצעירות בעדה הדרוזית מתבצעת במסגרת החברה במשפחות, בבתי ספר ובמפגשים חברתיים. במטרה לאירוסין וחתונה: הבחור והוריו מבקרים את הורי הבחורה ומבקשים את "ידה" . במידה והיא מסכימה, מתקיים לאחר מכן טקס אירוסין הנקרא "ח'וטבה". תקופת האירוסין נמשכת ממספר חודשים ועד מספר שנים. ובמהלך תקופה זו , הארוס ומשפחתו מכינים דירה חדשה לזוג הצעיר בסמוך לבית ההורים או בשכונה חדשה בכפר כמקובל בימינו. יש לציין שהמאורסים הדרוזים אינם נוהגים לבלות במועדונים או דיסקוטיקים – שאינם קיימים בכפרים הדרוזים.

בדרך כלל החתונות נערכות ביום שבת או בימים אחרים במהלך השבוע כפי שנהוג במקצת הכפרים. החתונה המסורתית בעבר נמשכה מספר ימים עד שבוע. הטקס המרכזי מתקיים בבית הורי החתן שעורכים סעודה דשנה עם מאכלים דרוזים מסורתיים ולאחר מכן הולכת משלחת מכובדים עם הורי החתן להביא את הכלה הממתינה כל העת בבית הוריה – אל בית החתן. בעבר הכלה הלכה ברגל או אם באה ממרחק אז על סוס מקושט, בליווי ריקודים ונגינה. כיום היא מגיעה ברכב מפואר ומקושט. לאחר מכן מברכים הנוכחים את החתן והכלה ובני משפחותיהם ומתפזרים.

הגירושין בע​דה הדרוזית

בתקופת האירוסין יכולים בני הזוג להיפרד ולחפש בני זוג אחרים. לאחר הנישואין ניתן להתגרש, גם אישה יכולה לגרש את בעלה. אם מתגרשים אז הגירושין לצמיתות ואסור להיפגש ולחזור לחיות יחדיו. אך כל אחד רצוי שיחזור וינשא.

בחברה הדרוזית שיעור הגירושין נמוך מאוד, פחות מ- 1% , כי מטבעם אוהבים הדרוזים חיי משפחה וחברה . ואם הבעל מגרש את אשתו ללא סיבה מוצדקת אזי הוא משלם לה 50% מכל רכושו על אף שאשתו לא נשאה בנטל הכלכלי ולא השתתפה בבניית הבית וריהוטו . אך אם הגירושין נערכים מסיבה מוצדקת כגון: בגידה, סיבה רפואית, האישה חוזרת לבית הוריה ללא קבלת דבר . כל ההליכים מתבצעים בבית הדין הדתי הדרוזי ( אל-מחכמה אלשרעיה ) שישוב בה שופט הפוסק בעניינים הדתיים וההלכתיים.

מעמד האי​שה הדרוזית

בין הרפורמות שהדת הדרוזית הנהיגה בקרב החברה הדרוזית מאז ראשיתה, לפני כאלף שנים, בולט נושא מעמד האישה בחברה. לפי הדת הדרוזי מתחתן עם אישה אחת בלבד – ודרוזית בלבד. אין פוליגמיה (ריבוי נשים) .

לפי המשפט הדתי הדרוזי לאישה הדרוזית זכות לבחור את בן זוגה, כמו כן יש לה זכות לגרש את בעלה, לרשת את הוריה, לכהן בתפקיד כהן דת (רבנית), האישה הדרוזית משמשת גם כ"סופרת סתם" דרוזית – קרי עוסקת בהעתקת ספרי הקודש הדרוזים, שכולם כתבי יד.

בתולדות הדרוזים אפשר למצוא מספר דוגמאות של נשים אשר שיחקו תפקיד מנהיגותי-דתי, חברתי ופוליטי כמו אלסית נסב , אמו של הנסיך הדרוזי האמיר פח'ר אלדין אלמעני במאה ה-17 וסית נט'ירה ג'ונבלאט, סבתו של המנהיג הדרוזי בלבנון ואליד ג'ונבלאט , ועוד עשרות אחרות פחות מפורסמות.

כיום רוב הבנות מסיימות לימודיהן במסגרת חוק חינוך חובה, וחלקן הגדול מסיים תיכון וממשיך את לימודיו האקדמאים .

האישה והמשפחה​ הדרוזית

הדרוזים מאמינים שהאישה היא מרכז החברה האנושית והעולמית. תפקידה המסורתי היה לדאוג לבית, לבעל ולילדים. אך כיום מתחיל תפקיד זה להיחלש ולהשתנות, ולקבל משמעות מודרנית כתוצאה מתהליכי יציאת האישה ללימודים ולעבודה , והשפעת גורמי המודירניזציה כגון: אמצעי התקשורת, תחבורה ומכשור מתקדם. אך בקרב הדתיים והמסורתיים האישה עדין ממשיכה לתפקד לפי התפיסה המסורתית .

עם כל השינויים והתמורות במעמד זכויות האישה, בחברה הדרוזית טרם הגיעו הנשים לתפקידים בכירים כגון, נבחרי ציבור, מנהלות בתי ספר, נשות עסקים ועוד.

מבחינת הרכב המשפחה הדרוזית יש להבדיל בין עקרונות הדת המגבילים את מספר הילדים במשפחה לשניים ובנוסף להם עוד שניים המותרים רק למשפחות עשירות היכולות לספק להם את צורכיהם ברמה גבוהה.

כלכלה ות​עסוקה

בשנות ה-50 כ- 90% מהדרוזים עסקו בחקלאות ובמרעה. בשנות ה-90 פחות מ- 10% עדיין עוסקים בענפים מסורתיים אלה. החברה הדרוזית עברה שינויים מהותיים בתחום זה כשעברה מחברה חקלאית מסורתית-שמרנית לחברה תעשייתית-טכנולוגית עם מקצועות מודרניים כגון שירותים ציבוריים, ממשלתיים וקהילתיים .

עם השנים בלטה נטישת החקלאות לטובת ענפי תעסוקה אחרים. והסיבות לכך שהאדמות החקלאיות הרריות ברובן, סלעיות וטרשיות, ובתנאים כאלה קשה מאוד לעבדן ולהפיק מהן יבולים מספיקים. בנוסף הריבוי באוכלוסיה גרם לניצול השטחים החקלאיים לבניה, והחקלאות הדרוזית, במקורה היא חקלאות פרימיטיבית המיועדת לספק צרכי משק בית ואיננה חקלאות מודרנית מפותחת, מלבד שיעור נמוך מאוד של חקלאים שפיתחו חקלאות מודרנית המבוססת על מפעלי מים והשקיה ודישון. בנוסף לא היו יוזמות ממשלתיות לפתח את הנושא הזה בכפרים הדרוזיים. כמו כן העליה ברמת ההשכלה גרמה לחיפוש מקורות פרנסה אחרים ומודרניים.

עד לפני כ- 20 שנים הבעל היה המפרנס היחיד במשפחה. מאז החלו הנשים ללמוד ולהשכיל ולעבור הכשרות ולימודים בנושאים רבים ומגוונים , אז החל להתווסף לכוח האדם הכוח הנשי. וגורם זה של אישה לומדת ועובדת תורם רבות בפיתוח החברה הדרוזית והכפרים הדרוזים בכל המישורים והתחומים. הוא מביא לשינויים ותמורות במישור החינוכי, ברמת החיים והניידות בתוך הכפר ומחוצה לו, וברמת המעורבות חברתית ופוליטית.

כיוון ההתפתחות הכלכלית המסתמן בחברה הדרוזית הוא כלכלה חופשית וקפיטליסטית כחלק אינטגרלי מהכלכלה הישראלית. עם ענפי תעסוקה של החברה המודרנית. כיום אפשר להבחין בקבוצה קטנה של נשים דתיות בחברה הדרוזית שאינן יוצאות לעבוד מחוץ למשק הבית. לעומתן רוב הצעירות מסיימות תיכון ועוברות הכשרה מקצועית ויוצאות לשוק העבודה.